ביולי 80' עמדו במצפה 12 בתים, מזכירות, גן ילדים ומועדון, ועוד 3 בתים היו בהקמה. היה גם חדר שתוכנן לצרכנייה אבל זו לא מומשה עד עצם היום הזה.

15 הבתים שהציבה הסוכנות על ההר היו עשויים מאסבסט,  תוצרת מפעל טרומאסבסט מעכו והם הורכבו בשטח.

בצריפים היו שלושה חדרים, סה"כ גודל כל צריף היה  56 מ"ר.

שלושת הצריפים הנוספים היו מרווחים יותר – ארבעה חדרים, 60 מ"ר.

יעקב ודורית דגן עלו ראשונים להר החשוף והטרשי הזה, ב-27/8/80.

עד 10/9 עלו עוד 13 משפחות: דני ואביבה ברזילי, ושרה וחנן רום, לאה וישראל רונן, אתי ואמנון בהם, חדוה וחיים נבון, אסתי ומקס לוין, נאוה ואלי רוזנר, יונית ויוסי לביא, רחל ואבי נטע, אורנה ויורם לב-ארי, לייקי וקובי סבן, חני ורמי חכמון, ללה ושלמה מנדלבאום (שלושת הזוגות האחרונים זכו בבתים "הגדולים"). אודי ושרה גנני עלו בדצמבר. המשפחות ערכו מכרז להובלת הציוד של העולים להר – סוג של "קבוצת רכישה" טרם שהומצא המונח הזה.

מתוך 15 המשפחות המייסדות נשארו עד היום בגילון עשר משפחות.