חבר'ה, זה לא עקרוני, מאת יעקב דגן, דצמבר 80' :
"חבר'ה, זה לא עקרוני. אם כבה כל הזמן גנרטור.
חבר'ה זה לא עקרוני. אם חנן הוא כזה פרובוקטור.
חבר'ה זה לא עקרוני. אם גם לאה סבן מכבסת.
חבר'ה זה לא עקרוני. שאסתי לוין שוב כועסת.
חבר'ה זה לא עקרוני. אם דגן בונה לו עוד חדר.
חבר'ה זה לא עקרוני. אם נטע שולחת שוב שדר (שמקפיץ בישוב את התדר).
חבר'ה האמינו זה לא עקרוני. אם בנות הישוב מחזיקות פעוטון.
האמינו, זה לא עקרוני. אם לא נקי ומבריק המטבחון.
חשוב לי יותר, האמינו אחי. שעלינו ביחד ההרה.
חשוב לי יותר, האמינו אחי. שנאכל כאן יחדיו את החרא...
חשוב לי יותר גליל ליישב. חשוב לי יותר מספר ילדים לחשב.
חשוב עוד יותר להחזיק מעמד. לבנות ולחיות כאן לעד!.
חשובה לי יותר אמונה חזקה. חשוב לי יותר לחיות כל דקה.
חשוב עוד יותר את הראש להרים. להביט נכוחה להרים.
מה חסר לכם כאן – שלכם הזבולון. שקיעות כמו כאן – עין לא תשורון.
אז מדוע לכל הרוחות. הדעות כה קשוחות!.
האחד לשני נכנסים בנשמה. במקום ליצור ולהפריח שממה.
כל עם ישראל מאמין בכם!.
אנא, זה לא עקרוני. לבקש קצת יותר אהדה ביניכם!!!"